האם יש מצווה לתת הלוואה למישהו אחר?

הרב יניב חניאיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
אם מישהו מבקש ממני הלוואה, ומצד אחד יש לי את הכסף. אבל מצד שני, אני לא עשיר, אני רק אדם רגיל. וקשה ךי קצת לתת (אבל יש לי), האם יש מצווה לתת הלוואה לאדם?
תשובה:
במקומות שונים מונים חכמים והפוסקים את המעלות השונות שבלתת צדקה. כלומר- מדרגות שונות של צדקה שניתן לתת ולעשות. אחת הדרגות הללו היא הדרגה של נתינת הלוואה. ישנה מצווה של ממש לתת למישהו שצריך הלוואה וזוהי מצוות עשה של ממש, להלוות לישראל. למרות שאנחנו לא נותנים לו את הכסף לתמיד, אלא הוא עתיד להחזיר אותו במוקדם או במאוחר.גם אם יש עשיר שצריך הלוואה- זו מצווה לעזור לו ולתת לו כסף שהוא צריך כרגע למרות שאולי יש לו כסף רב שהוא לא יכול להשתמש בו ברגע זה. כמובן שיש בזה דרגות- אם יש לאדם קרוב עני, אז זו מצווה לתת לו הלוואה לפני שנותנים לאחרים שהם לא קרובי משפחה, אם יש שני אנשים שמבקשים הלוואה- עשיר ועני, אז זו מצווה לתת לעני לפני שנותנים לעשיר. בכל מקרה- הנקודה המרכזית שצריך לזכור היא שישנה מצווה מהתורה לתת למישהו כסף בהלוואה כאשר הוא זקוק לכך ולפי חלק מהדעות זו אפילו מדרגה גבוה יותר מאשר לתת לו צדקה.
תשובות נוספות בנושא-
הלוואות
אני מניח מעצם השאלה שלך שמדובר בעסקי הלוואות שאין להם "היתר עסקה". וככה אענה.
אני חושב שמכיוון שמדובר על הלוואות לעסקים (כסף שנועד לפיתוח העסק), ולא לאנשים פרטיים, אז ממילא חל עליו דין של היתר עסקה מובנה. כלומר- זו מעין שותפות של המלווה לבעלי העסקים.
ומכיוון שרוב הלווים הם גויים אני חושב שאין צורך לברר האם הלווים הם יהודים. שהרי גם אם הם במקרה כן יהודים, זה כסף לעסק.
כל מקרה, אם ברור לחלוטין שהמלווה הוא יהודי בלבד (ללא שותף גוי) או הפוך, לעניות דעתי כדאי לנסות לברר האם הצד השני הוא יהודי בלבד. כלומר- אם ידוע לך שצד אחד יהודי בוודאות (בלי שביררת, אתה יודע את זה), כדאי מהיות טוב לברר שהצד השני הוא לא יהודי בלבד. או לפחות לנסות לגייס להלוואה הזו רק גויים.
אני מניח מעצם השאלה שלך שמדובר בעסקי הלוואות שאין להם "היתר עסקה". וככה אענה.
אני חושב שמכיוון שמדובר על הלוואות לעסקים (כסף שנועד לפיתוח העסק), ולא לאנשים פרטיים, אז ממילא חל עליו דין של היתר עסקה מובנה. כלומר- זו מעין שותפות של המלווה לבעלי העסקים.
ומכיוון שרוב הלווים הם גויים אני חושב שאין צורך לברר האם הלווים הם יהודים. שהרי גם אם הם במקרה כן יהודים, זה כסף לעסק.
כל מקרה, אם ברור לחלוטין שהמלווה הוא יהודי בלבד (ללא שותף גוי) או הפוך, לעניות דעתי כדאי לנסות לברר האם הצד השני הוא יהודי בלבד. כלומר- אם ידוע לך שצד אחד יהודי בוודאות (בלי שביררת, אתה יודע את זה), כדאי מהיות טוב לברר שהצד השני הוא לא יהודי בלבד. או לפחות לנסות לגייס להלוואה הזו רק גויים.
האם מותר שימוש במעשרות להכנסת אורחים?
זו שאלה מעניינת. אני בדרך כלל סבור שלא ניתן להשתמש במעשרות בשביל אורחים, כי האורחים של ימינו זה לא בדיוק הכנסת האורחים של הגמרא, הם באים בשביל שעשוע והנאה גם שלנו. לפי זה, אם האורחים הם אורחים שלא באים לפי הזמנה שלנו, להנאתנו, אז ניתן לעשות שימוש בכספי מעשר.
נראה לי שהמטיילים הללו נחשבים כאורחים קלאסיים, ולכן זה יהיה מותר להשתמש בכספי מעשרות בשבילם.
זו שאלה מעניינת. אני בדרך כלל סבור שלא ניתן להשתמש במעשרות בשביל אורחים, כי האורחים של ימינו זה לא בדיוק הכנסת האורחים של הגמרא, הם באים בשביל שעשוע והנאה גם שלנו. לפי זה, אם האורחים הם אורחים שלא באים לפי הזמנה שלנו, להנאתנו, אז ניתן לעשות שימוש בכספי מעשר.
נראה לי שהמטיילים הללו נחשבים כאורחים קלאסיים, ולכן זה יהיה מותר להשתמש בכספי מעשרות בשבילם.
קנייה במעשרות
זה מאוד תלוי במצב הכלכלי של משפחתך ושל אבא שלך. אם מדובר במשפחה עניה ולאביך קשה לקנות לבד חולצה, זה יכול להיחשב צדקה ןלכן גם כמעשר. זה גם ייחשב ככיבוד אב ואם. אם המצב המשפחתי טוב כלכלית (טוב יחסית), זה ייחשב כיבוד הורים אבל לא מעשר. ואז לענ"ד לא צריך להחשיב את זה כמעשר.
זה מאוד תלוי במצב הכלכלי של משפחתך ושל אבא שלך. אם מדובר במשפחה עניה ולאביך קשה לקנות לבד חולצה, זה יכול להיחשב צדקה ןלכן גם כמעשר. זה גם ייחשב ככיבוד אב ואם. אם המצב המשפחתי טוב כלכלית (טוב יחסית), זה ייחשב כיבוד הורים אבל לא מעשר. ואז לענ"ד לא צריך להחשיב את זה כמעשר.
כספי מעשרות
זו שאלה מעניינת.
אני חושב שזה תלוי במידת השימוש לעומת השמחה/ הטובה שאת עושה להורים או לשותפים שיקבלו את המוצר.
אם זה משהו שבעיקר ישמש אותם, ולהם קשה וכך את משמחת אותם- זה אפשרי מכספי מעשר. אבל מדובר במוצר "פשוט" ויום יומי שהשימוש שלך בו הוא רב, אני חושב שזה לא נכון לרכוש אותו מכספי מעשר. במילים אחרות- מה גובר, המצווה או ההנאה שלך מהמוצר.
זו שאלה מעניינת.
אני חושב שזה תלוי במידת השימוש לעומת השמחה/ הטובה שאת עושה להורים או לשותפים שיקבלו את המוצר.
אם זה משהו שבעיקר ישמש אותם, ולהם קשה וכך את משמחת אותם- זה אפשרי מכספי מעשר. אבל מדובר במוצר "פשוט" ויום יומי שהשימוש שלך בו הוא רב, אני חושב שזה לא נכון לרכוש אותו מכספי מעשר. במילים אחרות- מה גובר, המצווה או ההנאה שלך מהמוצר.
חתונה שאמרתי שאבוא ולא באתי
האנשים שמארגנים חתונה לוקחים בחשבון שיש אנשים שאמרו שיבואו ולא יבואו בסוף, תמיד יש דברים בלתי צפויים ויש מגבלות והכרחים וכדומה.
תמיד יש ספרים לשני הצדדים, אפילו אצל הדייקנים ביותר.
ולכן זה בסדר, את לא צריכה לעשות כלום.
האנשים שמארגנים חתונה לוקחים בחשבון שיש אנשים שאמרו שיבואו ולא יבואו בסוף, תמיד יש דברים בלתי צפויים ויש מגבלות והכרחים וכדומה.
תמיד יש ספרים לשני הצדדים, אפילו אצל הדייקנים ביותר.
ולכן זה בסדר, את לא צריכה לעשות כלום.
תפילין
כפי שכתבת נכון, מי שנפלו התפילין שלו צריך לצום וכך נהגו.
בשנים האחרונות בגלל חולשת בגופים, פוסקים מתירים ל"פטור" את הצום בנתינת צדקה. רק אם באמת קשה לך.
נוהגים לפדות את הצום בתרומה של שלוש אורוחת, שזה בערך 15 ש"ח לכל ארוחה, שזה מחיר של מנה פלאפל + שתיה.
כלומר- תצטרך לתת לצדקה 45 ש"ח.
בהצלחה
כפי שכתבת נכון, מי שנפלו התפילין שלו צריך לצום וכך נהגו.
בשנים האחרונות בגלל חולשת בגופים, פוסקים מתירים ל"פטור" את הצום בנתינת צדקה. רק אם באמת קשה לך.
נוהגים לפדות את הצום בתרומה של שלוש אורוחת, שזה בערך 15 ש"ח לכל ארוחה, שזה מחיר של מנה פלאפל + שתיה.
כלומר- תצטרך לתת לצדקה 45 ש"ח.
בהצלחה
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא דיני ממונות
מוצרים








